שורצבוים נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

החלטה

הונחה בפני בקשה לעיכוב הליכים בתיק זה מחמת עניין תלוי ועומד בין הצדדים באותה סוגיה במסגרת תיק אזרחי 32706/03 שלום תל-אביב.

עיינתי בבקשה המשיב לא הגיש תשובה.

התביעה שבפני;

התובע, מייצג את עצמו, הגיש תובענה כספית נגד הנתבעת במסגרת התיק שבכותרת. התביעה היא כספית וכך ציין התובע בתביעתו:

התובע נטל הלוואות מאת הנתבעת ולהבטחת פירעונן שיעבד כספי פוליסות ביטוח על שמו של התובע ואשר התנהלו אצל הנתבעת.

לטענתו של התובע בוצע פדיון הפיצויים של המבקש מכוח הפוליסות על שמו בסך 90,719 ₪ אשר מתוכן הועבר למס הכנס סך 33,693 ₪ כניכוי מס במקור והיתרה שימשה להחזר חובות התובע על יתרת החוב הנובע מהלוואות.

בפי התובע טענות ביחס להעברת הכספים לידי רשויות המס ואלה לשיטתו בוצעו שלא כדין, ביסוד התביעה שבפני עומדת הדרישה הכספית של סכומים אלו בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק.

ההליך בתיק אזרחי 32706/03 ;

בתיק זה תביעה ותביעה שכנגד.הנתבעת כאן הגישה תביעה כנגד התובע כאן בגין יתרת חוב בגין ההלוואות שהעמידה הנתבעת כאן לתובע על סך 85,616 ₪.

במסגרת בקשת רשות להתגונן טען התובע כאן ,בין היתר , כי העברת הכספים לרשויות המס הינה שלא כדין וגם בגין טענה זו ניתנה לו רשות להתגונן. התובע כאן אף הגיש תביעה שכנגד במסגרת תיק 32706/03 ובה דרש 250,000 ₪ . בסעיף 4 לכתב התביעה שכנגד טען התובע כי העברת הכספים לרשויות המס שלא כדין ודרש את החזרת הכספים בגין מעשים אלו ואחרים כמפורט בתביעה שכנגד.

די לעיין בהחלטה בדבר מתן רשות להתגונן מיום 18/12/04 וכתב התביעה שכנגד על מנת ללמוד על השאלה העובדתית והמשפטית הזהה שהועמדה בשתי התביעות.

דין הבקשה להידחות, אציין שגם אם הייתה מבואת בפני הבקשה המקורית לש עיכוב הליכים עקב קיומו של הליך תלוי ועומד, גם בקשה זו הייתה דוחה, אלה נימוקיי;

הכרעה;

הסמכות לעכב בירור תביעה כאשר קיים הליך תלוי ועומד, הינה סמכות שבשיקול דעת. שיקול דעת זה הינו רחב כל עוד מתקיימות התכליות שביסודו. (ראה: רע"א07/2733 עמירון ס.טי. מימון והשקעות בע"ם נ' יצחק וולך (להלן: פס"ד עמירון), וכן ע"א 304/04 עוזי יאיר נ' בית הדין הרבני האזורי ואח' ).

בכל הנוגע ליישומו של כלל זה נקבע לא אחת, כי כלל זה מיועד למניעת התדיינויות מקבילות באותה שאלה מהותית שעלולות לגזול זמן שיפוטי יקר, כן מניעת הכבדה על היריב שיצטרך להתדיין פעמיים באותה שאלה עם כל הכרוך בהעדת עדים ובהשחתת זמן ומשאבים, כפי שנקבע בע.א 9/75 שיח' סולימן אלעוקבי נ' מנהל מקרקעי ישראל ואח', פ"ד כט (2), 477 ( להלן: פס"ד אלעוקבי) בזו הלשון:

"אין להכביד על בתי המשפט בדיון מקביל באותה שאלה מהותית, שאם לא כן, שני בתי המשפט יצטרכו לשמוע בנפרד ראיות דומות לטיעונים דומים, ואף עלולים הם באותו עניין להגיע לתוצאות סותרות"

נדרשת חפיפה בשני ההליכים המקבילים שמצדיקה ישום הכלל. בעניין זה נקבע לא אחת כי :

"כמו כן הלכה זו חלה לא כאשר העילה ( כמשמעות המילה לפי הלכה זו) של שתי תביעות זהות, אלא גם נוכח שתי עילות שונות בתכלית כאשר משותף להן שאלה מהותית, שהכרעה בה תכריע את גורלה של העילות בשתי התביעות" ( פס"ד אלעוקבי ).

אני סבור כי במקרה זה ראוי וגם ראוי לעכב הליכים עקב קיומו של עניין תלוי ועומד באותה שאלה משפטית.